קודם כל חשוב להבין שהמסע לא קל בכלל, הרבה כאבי שרירים, השיפשופים ועייפות כללית, ולכן חשובה גם הכנה פיזית (כושר) וגם פסיכולוגית (להדגיש את הקושי של המסע ולא להמעיט) כדי להתמודד עם הקשיים
הכנות
חשוב שהציוד יהיה טוב ומודרני, כלומר קל משקל. כל קילו מורגש ביותר! זה אומר: שק שינה קל וחם (אם חם מידי, אפשר לישון עליו), אוהל קל במידה שיש צורך (אנחנו יצאנו בלי), מזרנים קלים (אקורדיון), גזיה קלה, סיר בישול קל, תיקים מודרניים קלים ומאווררים, אוכל יבש בעיקר, כזה שניתן להוסיף לו מים ולאכול (ניגע בזה בהמשך).
ביגוד - מכנסיים מתפרקים שטובים כקצרים ביום וארוכים להתמודדות עם הקור של הלילה. חולצה ארוכה קלה במקרה הצורך. אקסטרה תחתונים וחולצת שינה למי שמזיע הרבה.
אנחנו לא לקחנו חולצות המכנסיים ספייר ובאמת לא היה צורך. גרביים ספייר
בגדי ים
מגבת (אחת קטנה, קלה ומתייבשת מהר לשנינו)
מבחינת כלי רחצה, לקחנו סבון נוזלי קטן, משחת שיניים קטנה ומברשות וזהו.
נייר טואלט לקחנו גליל אחד. אני ממליץ לקחת עוד עשרים דפים של נייר סופג לניגוב הסירים במקום שאין סבון.
מטען לטלפון סלולרי שצריך להספיק ל 3 הטענות.
2-3 קליפסים לסגירה של אריזות פתוחות
חומר נגד יתושים
קרם הגנה
כובעים.
סכין חיתוך,
2 כוסות קלות
2 כפות, מזלגות וסכינים חד פעמיים, אבל מהסוג העמיד: הם גם קלים וגם מחזיקים טיול של 4 ימים.
ערכת עזרה ראשונה בסיסית (הרבה פלסטרים בשביל כל השלפוחיות והשריטות)
אנחנו בחרנו לצאת רק עם סנדלי שורש, אבל מומלץ לקחת נעליים סגורות טובות וסנדלים או כפכפים (מה שיותר קל)
כסף מזומן (קמפינג, ארטיקים וחטיפים)
מפת סימון שבילים
מבחינת הגעה וחזרה.
אנחנו לקחנו רכבת לנהריה ומשם מונית לחניון לילה של גן לאומי אכזיב. חשוב להגיע לפני שבע ולתאם איתם מראש.
הבעיה שם היא שאפשר לצאת משם רק בשמונה ולכן כדאי אולי לישון בקמפינג ליד (לא בדקנו אותו)
אפשרות אחרת היא להגיע ברכבת מוקדם בבוקר (אפשר להגיע עד שבע וחצי). לנו היה חשוב לגעת בים התיכון (המהדרים גם לוקחים בקבוקון עם מי הים התיכון עד לכינרת), אבל החלק הראשון הוא לא מעניין ויש הרבה שמתחילים בכביש שמוביל לעבדון.
עוד אפשרות היא לקחת רכב ולשים בסוף המסלול, ולהגיע להתחלה בתחבורה ציבורית / מונית.
בסוף המסלול יש הרבה אוטובוסים שעוברים חזרה למרכז, אבל חשוב לשים לב אם מסיימים בשבת (יש אוטובוסים אבל פחות)
מים
מבחינת מים חשוב לקחת מספיק פלוס עוד קצת ספייר, אבל לא לקחת יותר מידי, מפני שהמשקל מאד משפיע.
כמות המים מושפעת ממזג האויר (אם קר אז אפשר לקחת הרבה פחות מים), ומהכמויות שאתם צורכים.
אם אתם לא סגורים על כמה אתם צריכים, קחו הרבה יחסית (5-6 ליטר לאדם), תראו כמה אתם משתמשים ביום הראשון ואחר כך תורידו בהתאם.
עוד אופציה היא לקחת כמות יותר קטנה ליום הראשון ולעשות הערכת מצב כשמגיעים מתחת לפארק גורן, אחרי בערך 3/4 מהמסלול של היום הראשון. אם חסר, אפשר להשאיר את התיקים ואחד מכם יעלה להביא מים (עליה תלולה של כחצי קמ, ואז צריך גם לרדת אותה, אבל בלי תיקים זה לא נורא)
אנחנו היינו עם 2 שקיות שתייה אחת של 3 ליטר ואחת של שתיים וזה היה לנו קצת מעט מידי. אחר כך הוספנו עוד בקבוק של ליטר וחצי וזה הספיק לגמרי.
ביום האחרון הייתה לנו צריכה מוגברת של מים בשל החום הגדול יותר ששורר באיזור הכינרת, אבל יש באמצע הדרך מקום למלא (ליד גשר עכברה / קדרים).
נקודות למילוי מים
פארק לאומי אכזיב - תחילת המסלול
פארק גורן - בערך 3/4 מסלול של היום הראשון, סטייה של חצי קמ מהמסלול לכל כיוון
אבירים - ביישוב, או בקמפינג משק חפר למי שבוחר ללון שם
תחנת הדלק חורפיש ליד גשר אלקוש - בערך באמצע היום השני. סטייה של כשלוש מאות מטר מהמסלול לכל כיוון
חורבת חממה - סוף היום השני
חניון עיקול - סוף היום השני / 3/4 מסלול היום השני, תלוי בבחירה שלכם
חניון לילה נחל עמוד עליון - סוף היום השני
תחנת שאיבה מקורות ליד גשר קדרים (בגוגל מפס זה מופיע כ"חניון נחל עמוד" אבל זה לא נראה ממש כמו חניון). הברז מחובר לברז כיבוי אש שנמצא בתוך הגדר בחלק האחורי ורק קצה הברז מציץ מהגדר, קל לפספס. אם לא מוצאים, פשוט תקיפו את הגדר עד שתראו את הברז
אוכל
באוכל חשוב שיהיה שילוב נכון של כמות גדולה יחסית של חלבונים (בניית השרירים תוך כדי הטיול ושיקומם), פחמימות וסוכרים שזמינים לאנרגיה במשך היום, וכמובן שומנים.
מצד שני חשוב לשמור על משקל נמוך ולכן כדאי לקחת אוכל יבש. כל פינוק עולה במשקל ויש לשקול זאת היטב.
לבקרים אני ממליץ על דייסת קווקר שקל להכין והיא מזינה. יש שקיות שמכילות דייסת קווקר עם אוכמניות ולנו זה עבד מצוין.
לערב השתמשנו באורז יבש בטעמים של אוסם. גם הוא קל להכנה מזין וטעים
לצהריים כדאי משהוא שאין צורך לבשל (שורף הרבה זמן, לוקח מי שתייה ואין איפה לשטוף את הסירים)
אנחנו התבססנו על טונה, סרדינים, קבנוסים וגבנצ (אחוז שומן גבוה מונע מהגבנצ להתקלקל) כמקור חשוב לחלבון.
הבאנו איתנו גם פיתות, אבל אחרי יומיים הן כבר לא היו טעימות. אפשר גם לקנות מנות חמות.
אנחנו גם הבאנו קצת ירקות: בצל, גזר, עגבניות (ירוקות יחסית) ומלפפונים. המשקל גבוה יחסית אבל זה היה שווה לנו.
אנחנו הבאנו גם פירות יבשים כקינוח לארוחות צהריים (תמרים ומנגו מיובש)
מבחינת כמויות, אנחנו לא אכלנים גדולים ואני ממליץ לכם לבדוק לפני הטיול האם שקית של דייסת קווקר, או שקית של אורז מוכן יספיקו לכם ולתכנן בהתאם
חטיפים/ארטיקים
חשוב לקחת חטיפים מזינים שנותנים אנרגיה ומחזירים מלחים:
בוטנים, שקדים, חטיפי גרנולה, חמוציות וכו
בנוסף הבאנו כמובן שקיקי תה מגוונים, סוכר ועוגיות שילכו עם התה. לרוב עשינו תה אחרי השעתיים הראשונות של ההליכה, ואחרי ארוחת הערב
מסלול
אני אתאר פה את המסלול לארבעה ימים. אפשר לעשות גם בשלושה אבל זה הרבה יותר קשה, ומקומות הלינה הרבה פחות נעימים.
יום ראשון
היום הראשון הוא ארוך, רובו עליה מתונה, ובסופו עליה קשה יחסית של כשני קילומטרים. המסלול מורכב מהרבה מעברי מים ואו כניסה למים, ולכן אפשר לשקול לעשות את כולו עם סנדלים ובגד ים. באמצע המסלול ניתן לעשות גיחה למונפורט, תם הכריח אותי לעלות וזה היה שווה (בערך 10 דקות עליה). אנחנו החבאנו את התיקים בשיחים ועלינו קלילים.
המסלול ארוך ולכן כדאי להתחיל מוקדם ככל האפשר.
כדאי לעשות מנוחה קצרה לפני העליה האחרונה
בסוף היום הראשון ניתן לישון ליד היישוב אבירים. כדי למלא מים צריך ללכת בערך קילומטר כל כיוון לאבירים.
אפשרות אחרת היא לסטות דרומה קצת לפני הכביש לקמפינג משק חפר (יש שילוט בולט שמכווין אותכם לשם). הקמפינג עולה 65₪ לבן אדם + 50₪ לאוהל (מיזרונים חינם), יש מקלחות על גייזרים, מטבח עם כירת גז, ברז וחומר לשטיפת כלים. אנחנו ישנו שם וממליצים. אם זה בחג או שבת, כדאי להזמין מקום מראש
עוד אפשרות היא לקחת צימר באבירים, למי שממש רוצה להתפנק.
סך הכל היום הוא כ 22 קמ למי שמתחיל בים, ועוד כשני קמ למי שעולה למונפורט.
יום שני
אם יושנים מצפון לאבירים ממשיכים עם המסלול הרגיל לכיוון גשר אלקוש. אם יושנים בקמפינג, יש שביל מסומן צהוב, שמוביל לשביל ים לים ועובר מדרום לאבירים. זהו שביל מאד יפה ומסומן הייטב. ממליץ להתייעץ עם מנהל הקמפינג לפני יציאה.
עד גשר אלקוש הדרך יחסית קשה, עם הרבה עליות וירידות
בגשר אלקוש אנחנו חתכנו לתחנת דלק חורפיש על מנת לקנות בקבוק מים נוסף וארטיקים.
לאחר הגשר יש כמה מעיינות, שכשאנחנו היינו היו יחסית יבשים, אבל בטוח שבתקופת האביב יהיו שופעים הרבה יותר.
היום מסתיים בעליה דרך נחל נריה שהיא פשוט קסומה, דרך יערות אלונים וקטלבים. הדרך נוחה יחסית ורק בסופה יש עליה חדה יחסית אבל לא ארוכה מידי.
בסוף היום מגיעים לחורבת חממה. ניתן לישון שם איפה שרוצים, אבל מומלץ לא להיות רחוקים מידי מהמים (יש ברזיה אחת למעלה ואחת למטה)
סך הכל כ 18 קמ הליכה (19 אם הולכים לתחנת הדלק)
יום שלישי
יש שלוש גירסאות ליום השלישי:
1. עד חניון פיתול - כ 15קמ, בחניון פיתול יש מים אבל הוא לא נראה מזמין, והוא קרוב מידי לכביש ולקבר רבי שמעון בר יוחאי. למי שעוצר שם יהיה יום רביעי מאד ארוך
2. עד חניון נחל עמוד - כ 18 קמ. האופציה המומלצת על ידי - סטייה קלה מהמסלול. ניתן לעלות לשם בשביל הירוק (כ 700 מטר עליה לא קשה מידי). יש מים, שירותים, אין מקלחות. יש חנות שמוכרת חטיפים וארטיקים ואפילו מנות חמות, רק לשים לב שהיא פתוחה עד חמש. המקום נעים ללינה, רק לשים לב לפני שמתמקמים שיש מקומות עם תאורה בלילה, כך שאם זה מפריע תבחרו מקום לא מואר. תגידו שאתם עושים ים לים, ואז זה עולה 20₪ לבן אדם. אם הגעתם מוקדם יחסית, שווה להשאיר את התיקים ולרדת להתרחץ בבריכות של נחל מירון שלמטה. בייחוד מפני שלמחרת אתם תגיעו אליהן מוקדם בבוקר ויהיה פחות כיף להיכנס להתרחץ (קריר)
3. עד לעין כובס - כ 21 קמ. השמועות אומרות שהמקום מלוכלך. בכל מקרה אין שם מים (אפשר להטמין או ללכת / לתפוס טרמפ לתחנת דלק ולהביא מים). כדי להגיע לשם יש עליה חדה של כחצי קמ בסוף המסלול. האופציה הזו מקצרת את היום האחרון לכ 16 קמ. שימו לב שאם תגיעו לבריכות שכווי אחרי שלוש, לא ייתנו לכם לעבור (במקומות אחרים כתוב עד השעה אחת, אבל למי שעושה ים לים ייתנו לעבור עד שלוש)
היום מתחיל בעליה קשה אך יפה מאד למצפור הר נריה ובהמשך להר מירון. לאחריו מתחילים בירידה לכיוון חניון פיתול.
כקילומטר אחרי תחילת הירידה יש עיקול בו נפרדים מהשביל הכחול. כמאה מטר מערבית לעיקול, בשביל גישה לא מוזמן נמצאת חורבת בק - מעקף ששווה לעשות!
אחר כך יש ירידה ארוכה, שתחילתה מתונה וסופה חדה לכיוון חניון פיתול ונחל מירון. משם ממשיכים לפי תחנת הסיום המועדפת.
יום רביעי האחרון
אם התחלתם בחניון נחל עמוד עליון כמונו, יש שתי אפשרויות:
1. לרדת בשביל האדום - יורדים ישר לכיוון הבריכות וממשיכים עד להשתלבות עם נחל עמוד. אם ירדתם יום קודם לכן, אתם יכולים לוותר
2. לרדת מהשביל האדום לירוק ואז לכחול - מסלול מאד יפה אבל בלי מים. מומלץ אם ירדתם יום קודם לבריכות.
לאחר מכן ממשיכים בירידה לאורך נחל עמוד. בניגוד למה שחשבנו זו הליכה קשה מאד. גם הרבה חלוקי נחל ואבנים רופפות, וגם הרבה עליות וירידות, כולל עליות שנעזרים ביתדות ובסולמות. הקצב איטי יחסית ומאמץ ולכן מומלץ להתחיל מוקדם ככל האפשר, וללכת בלי לעצור כל עוד מזג האוויר נעים וקריר.
לקראת גשר קדרים השביל הופך רחב ונח.
בעיקרון בשביל ישראל הישן (בשלב הזה שביל ישראל וים לים מאוחדים), טיפס למעלה לחניון נחל עמוד תחתון ואז ירד אחרי הגשר, אבל החדש עובר מתחת לגשר. אני השארתי שם את תם עם התיקים וטיפסתי כדי להביא מים מלמעלה. כמו שציינתי, זה היה נחוץ מפני שהחום הרב ששרר שם גרם לנו לצרוך מים באופן מוגבר.
לאחר הגשר, הירידה מתונה למדי, אבל עדיין המסלול לא קל, כולל הרבה אבנים רופפות ועליות וירידות מקומיות.
ממשיכים עם הנחל עד לעמוד שעל שמו הוא נקרא, ואז עוברים את כביש 8077 מתחתיו, וממשיכים עד לפתחה של נחל עמוד.
שם צריך להחליט איפה רוצים לסיים.
אם זה הסיום הקלאסי, אז ממשיכים עוד קצת דרומה עם שביל ישראל ואז ממשיכים עם השביל השחור מזרחה עד לחוף גינוסר.
אנחנו החלטנו שאנחנו רוצים ללכת לחוף חוקוק, ולכן נכנסנו למטע המנגו והמשכנו לאורך הגדר הצפונית שלו, עד לתחנת הדלק, ומשם לחוף חוקוק.
אין צורך לשלם כסף כדי להיכנס לחוף ואפשר להשתמש במלתחות כדי להחליף לבגד ים. אני ממליץ להמשיך עוד מאה מטר לחוף של כרי דשא (הרבה פחות עמוס אבל בלי מציל)
לאחר הרחצה נכנסנו למתחם של כרי דשא, ישבנו על הדשא הנעים ואכלנו ארטיקים מהמזנון. האווירה שם הרבה יותר שקטה ונעימה מחוקוק ואף אחד לא אמר לנו כלום. אם תתנהגו גם אתם בשקט ובנימוס, יוכלו גם הבאים אחריכם להינות.
אם אתם חוזרים בתחבורה ציבורית, צריך לחזור כקילומטר מערבה לתחנת האוטובוס שעל כביש 90 (יש אחת בצומת שפונים בה לחוף חוקוק)
טיפים
1. להתחיל מוקדם - עדיף אפילו לפני הזריחה. זה יאפשר לכם להינות מהשעות הקרירות, לצפות בחיות בר וגם לרווח יותר את יום הטיול שלכם, עם יותר מנוחות
2. קצב - אני מעדיף קצב מהיר יחסית עם הרבה מנוחות מאשר ההיפך, בעיקר מפני שהתיק הוא כבד וכדאי להשאיר אותו על הגב כמה שפחות זמן
3. מתיחות - אני לא מומחה, אבל כדאי לעשות אחרי כל יום
4. מפות/אפליקציות. אני השתמשתי באפליקציה שנקראת offroad, והיא הייתה מצויינת, צריך להוריד את מפת Israel hiking לשימוש אופליין. המסלול מתואר שם בצורה מדויקת ויימנע הרבה בירבורים
5. חשוב להקפיד על הרבה שעות שינה. לכו לישון מוקדם ותתאוששו היטב לקראת יום המחר
6. עומס חום - חשוב לדעת שאם יש צפי לעומס חום כבד באיזור הכינרת, פקחים של הרשות סוגרים את המעבר מנחל עמוד עליון לתחתון. קחו את זה בחשבון בתכנון.
7. באתר של טיולי יש תיאור לא רע של המסלול ועוד אופציות שלא תיארתי פה, כדאי להיעזר בו
8 ראיתי שיש גם ספר שנראה מאד מעניין על ים לים, שמתאר הרבה היסטוריה ואתרי לוויין לטיול.
.
אני אישית מאד ממליץ, המסלול, בנוסף על היותו מאתגר ומספק, הוא גם מאד יפה וירוק כל השנה, עם הרבה מים בדרך (יחסית לישראל כן?). אני עשיתי אותו עם בני כטיול בר מצווה והוא ענה על כל הציפיות של שנינו, אך יחד עם זאת הוא מאד קשה לילדים בגיל הזה (גם כתלות במשקל שהם סוחבים) ולא מתאים לכל אחד.
תהנו!
הכנות
חשוב שהציוד יהיה טוב ומודרני, כלומר קל משקל. כל קילו מורגש ביותר! זה אומר: שק שינה קל וחם (אם חם מידי, אפשר לישון עליו), אוהל קל במידה שיש צורך (אנחנו יצאנו בלי), מזרנים קלים (אקורדיון), גזיה קלה, סיר בישול קל, תיקים מודרניים קלים ומאווררים, אוכל יבש בעיקר, כזה שניתן להוסיף לו מים ולאכול (ניגע בזה בהמשך).
ביגוד - מכנסיים מתפרקים שטובים כקצרים ביום וארוכים להתמודדות עם הקור של הלילה. חולצה ארוכה קלה במקרה הצורך. אקסטרה תחתונים וחולצת שינה למי שמזיע הרבה.
אנחנו לא לקחנו חולצות המכנסיים ספייר ובאמת לא היה צורך. גרביים ספייר
בגדי ים
מגבת (אחת קטנה, קלה ומתייבשת מהר לשנינו)
מבחינת כלי רחצה, לקחנו סבון נוזלי קטן, משחת שיניים קטנה ומברשות וזהו.
נייר טואלט לקחנו גליל אחד. אני ממליץ לקחת עוד עשרים דפים של נייר סופג לניגוב הסירים במקום שאין סבון.
מטען לטלפון סלולרי שצריך להספיק ל 3 הטענות.
2-3 קליפסים לסגירה של אריזות פתוחות
חומר נגד יתושים
קרם הגנה
כובעים.
סכין חיתוך,
2 כוסות קלות
2 כפות, מזלגות וסכינים חד פעמיים, אבל מהסוג העמיד: הם גם קלים וגם מחזיקים טיול של 4 ימים.
ערכת עזרה ראשונה בסיסית (הרבה פלסטרים בשביל כל השלפוחיות והשריטות)
אנחנו בחרנו לצאת רק עם סנדלי שורש, אבל מומלץ לקחת נעליים סגורות טובות וסנדלים או כפכפים (מה שיותר קל)
כסף מזומן (קמפינג, ארטיקים וחטיפים)
מפת סימון שבילים
מבחינת הגעה וחזרה.
אנחנו לקחנו רכבת לנהריה ומשם מונית לחניון לילה של גן לאומי אכזיב. חשוב להגיע לפני שבע ולתאם איתם מראש.
הבעיה שם היא שאפשר לצאת משם רק בשמונה ולכן כדאי אולי לישון בקמפינג ליד (לא בדקנו אותו)
אפשרות אחרת היא להגיע ברכבת מוקדם בבוקר (אפשר להגיע עד שבע וחצי). לנו היה חשוב לגעת בים התיכון (המהדרים גם לוקחים בקבוקון עם מי הים התיכון עד לכינרת), אבל החלק הראשון הוא לא מעניין ויש הרבה שמתחילים בכביש שמוביל לעבדון.
עוד אפשרות היא לקחת רכב ולשים בסוף המסלול, ולהגיע להתחלה בתחבורה ציבורית / מונית.
בסוף המסלול יש הרבה אוטובוסים שעוברים חזרה למרכז, אבל חשוב לשים לב אם מסיימים בשבת (יש אוטובוסים אבל פחות)
מים
מבחינת מים חשוב לקחת מספיק פלוס עוד קצת ספייר, אבל לא לקחת יותר מידי, מפני שהמשקל מאד משפיע.
כמות המים מושפעת ממזג האויר (אם קר אז אפשר לקחת הרבה פחות מים), ומהכמויות שאתם צורכים.
אם אתם לא סגורים על כמה אתם צריכים, קחו הרבה יחסית (5-6 ליטר לאדם), תראו כמה אתם משתמשים ביום הראשון ואחר כך תורידו בהתאם.
עוד אופציה היא לקחת כמות יותר קטנה ליום הראשון ולעשות הערכת מצב כשמגיעים מתחת לפארק גורן, אחרי בערך 3/4 מהמסלול של היום הראשון. אם חסר, אפשר להשאיר את התיקים ואחד מכם יעלה להביא מים (עליה תלולה של כחצי קמ, ואז צריך גם לרדת אותה, אבל בלי תיקים זה לא נורא)
אנחנו היינו עם 2 שקיות שתייה אחת של 3 ליטר ואחת של שתיים וזה היה לנו קצת מעט מידי. אחר כך הוספנו עוד בקבוק של ליטר וחצי וזה הספיק לגמרי.
ביום האחרון הייתה לנו צריכה מוגברת של מים בשל החום הגדול יותר ששורר באיזור הכינרת, אבל יש באמצע הדרך מקום למלא (ליד גשר עכברה / קדרים).
נקודות למילוי מים
פארק לאומי אכזיב - תחילת המסלול
פארק גורן - בערך 3/4 מסלול של היום הראשון, סטייה של חצי קמ מהמסלול לכל כיוון
אבירים - ביישוב, או בקמפינג משק חפר למי שבוחר ללון שם
תחנת הדלק חורפיש ליד גשר אלקוש - בערך באמצע היום השני. סטייה של כשלוש מאות מטר מהמסלול לכל כיוון
חורבת חממה - סוף היום השני
חניון עיקול - סוף היום השני / 3/4 מסלול היום השני, תלוי בבחירה שלכם
חניון לילה נחל עמוד עליון - סוף היום השני
תחנת שאיבה מקורות ליד גשר קדרים (בגוגל מפס זה מופיע כ"חניון נחל עמוד" אבל זה לא נראה ממש כמו חניון). הברז מחובר לברז כיבוי אש שנמצא בתוך הגדר בחלק האחורי ורק קצה הברז מציץ מהגדר, קל לפספס. אם לא מוצאים, פשוט תקיפו את הגדר עד שתראו את הברז
אוכל
באוכל חשוב שיהיה שילוב נכון של כמות גדולה יחסית של חלבונים (בניית השרירים תוך כדי הטיול ושיקומם), פחמימות וסוכרים שזמינים לאנרגיה במשך היום, וכמובן שומנים.
מצד שני חשוב לשמור על משקל נמוך ולכן כדאי לקחת אוכל יבש. כל פינוק עולה במשקל ויש לשקול זאת היטב.
לבקרים אני ממליץ על דייסת קווקר שקל להכין והיא מזינה. יש שקיות שמכילות דייסת קווקר עם אוכמניות ולנו זה עבד מצוין.
לערב השתמשנו באורז יבש בטעמים של אוסם. גם הוא קל להכנה מזין וטעים
לצהריים כדאי משהוא שאין צורך לבשל (שורף הרבה זמן, לוקח מי שתייה ואין איפה לשטוף את הסירים)
אנחנו התבססנו על טונה, סרדינים, קבנוסים וגבנצ (אחוז שומן גבוה מונע מהגבנצ להתקלקל) כמקור חשוב לחלבון.
הבאנו איתנו גם פיתות, אבל אחרי יומיים הן כבר לא היו טעימות. אפשר גם לקנות מנות חמות.
אנחנו גם הבאנו קצת ירקות: בצל, גזר, עגבניות (ירוקות יחסית) ומלפפונים. המשקל גבוה יחסית אבל זה היה שווה לנו.
אנחנו הבאנו גם פירות יבשים כקינוח לארוחות צהריים (תמרים ומנגו מיובש)
מבחינת כמויות, אנחנו לא אכלנים גדולים ואני ממליץ לכם לבדוק לפני הטיול האם שקית של דייסת קווקר, או שקית של אורז מוכן יספיקו לכם ולתכנן בהתאם
חטיפים/ארטיקים
חשוב לקחת חטיפים מזינים שנותנים אנרגיה ומחזירים מלחים:
בוטנים, שקדים, חטיפי גרנולה, חמוציות וכו
בנוסף הבאנו כמובן שקיקי תה מגוונים, סוכר ועוגיות שילכו עם התה. לרוב עשינו תה אחרי השעתיים הראשונות של ההליכה, ואחרי ארוחת הערב
מסלול
אני אתאר פה את המסלול לארבעה ימים. אפשר לעשות גם בשלושה אבל זה הרבה יותר קשה, ומקומות הלינה הרבה פחות נעימים.
יום ראשון
היום הראשון הוא ארוך, רובו עליה מתונה, ובסופו עליה קשה יחסית של כשני קילומטרים. המסלול מורכב מהרבה מעברי מים ואו כניסה למים, ולכן אפשר לשקול לעשות את כולו עם סנדלים ובגד ים. באמצע המסלול ניתן לעשות גיחה למונפורט, תם הכריח אותי לעלות וזה היה שווה (בערך 10 דקות עליה). אנחנו החבאנו את התיקים בשיחים ועלינו קלילים.
המסלול ארוך ולכן כדאי להתחיל מוקדם ככל האפשר.
כדאי לעשות מנוחה קצרה לפני העליה האחרונה
בסוף היום הראשון ניתן לישון ליד היישוב אבירים. כדי למלא מים צריך ללכת בערך קילומטר כל כיוון לאבירים.
אפשרות אחרת היא לסטות דרומה קצת לפני הכביש לקמפינג משק חפר (יש שילוט בולט שמכווין אותכם לשם). הקמפינג עולה 65₪ לבן אדם + 50₪ לאוהל (מיזרונים חינם), יש מקלחות על גייזרים, מטבח עם כירת גז, ברז וחומר לשטיפת כלים. אנחנו ישנו שם וממליצים. אם זה בחג או שבת, כדאי להזמין מקום מראש
עוד אפשרות היא לקחת צימר באבירים, למי שממש רוצה להתפנק.
סך הכל היום הוא כ 22 קמ למי שמתחיל בים, ועוד כשני קמ למי שעולה למונפורט.
יום שני
אם יושנים מצפון לאבירים ממשיכים עם המסלול הרגיל לכיוון גשר אלקוש. אם יושנים בקמפינג, יש שביל מסומן צהוב, שמוביל לשביל ים לים ועובר מדרום לאבירים. זהו שביל מאד יפה ומסומן הייטב. ממליץ להתייעץ עם מנהל הקמפינג לפני יציאה.
עד גשר אלקוש הדרך יחסית קשה, עם הרבה עליות וירידות
בגשר אלקוש אנחנו חתכנו לתחנת דלק חורפיש על מנת לקנות בקבוק מים נוסף וארטיקים.
לאחר הגשר יש כמה מעיינות, שכשאנחנו היינו היו יחסית יבשים, אבל בטוח שבתקופת האביב יהיו שופעים הרבה יותר.
היום מסתיים בעליה דרך נחל נריה שהיא פשוט קסומה, דרך יערות אלונים וקטלבים. הדרך נוחה יחסית ורק בסופה יש עליה חדה יחסית אבל לא ארוכה מידי.
בסוף היום מגיעים לחורבת חממה. ניתן לישון שם איפה שרוצים, אבל מומלץ לא להיות רחוקים מידי מהמים (יש ברזיה אחת למעלה ואחת למטה)
סך הכל כ 18 קמ הליכה (19 אם הולכים לתחנת הדלק)
יום שלישי
יש שלוש גירסאות ליום השלישי:
1. עד חניון פיתול - כ 15קמ, בחניון פיתול יש מים אבל הוא לא נראה מזמין, והוא קרוב מידי לכביש ולקבר רבי שמעון בר יוחאי. למי שעוצר שם יהיה יום רביעי מאד ארוך
2. עד חניון נחל עמוד - כ 18 קמ. האופציה המומלצת על ידי - סטייה קלה מהמסלול. ניתן לעלות לשם בשביל הירוק (כ 700 מטר עליה לא קשה מידי). יש מים, שירותים, אין מקלחות. יש חנות שמוכרת חטיפים וארטיקים ואפילו מנות חמות, רק לשים לב שהיא פתוחה עד חמש. המקום נעים ללינה, רק לשים לב לפני שמתמקמים שיש מקומות עם תאורה בלילה, כך שאם זה מפריע תבחרו מקום לא מואר. תגידו שאתם עושים ים לים, ואז זה עולה 20₪ לבן אדם. אם הגעתם מוקדם יחסית, שווה להשאיר את התיקים ולרדת להתרחץ בבריכות של נחל מירון שלמטה. בייחוד מפני שלמחרת אתם תגיעו אליהן מוקדם בבוקר ויהיה פחות כיף להיכנס להתרחץ (קריר)
3. עד לעין כובס - כ 21 קמ. השמועות אומרות שהמקום מלוכלך. בכל מקרה אין שם מים (אפשר להטמין או ללכת / לתפוס טרמפ לתחנת דלק ולהביא מים). כדי להגיע לשם יש עליה חדה של כחצי קמ בסוף המסלול. האופציה הזו מקצרת את היום האחרון לכ 16 קמ. שימו לב שאם תגיעו לבריכות שכווי אחרי שלוש, לא ייתנו לכם לעבור (במקומות אחרים כתוב עד השעה אחת, אבל למי שעושה ים לים ייתנו לעבור עד שלוש)
היום מתחיל בעליה קשה אך יפה מאד למצפור הר נריה ובהמשך להר מירון. לאחריו מתחילים בירידה לכיוון חניון פיתול.
כקילומטר אחרי תחילת הירידה יש עיקול בו נפרדים מהשביל הכחול. כמאה מטר מערבית לעיקול, בשביל גישה לא מוזמן נמצאת חורבת בק - מעקף ששווה לעשות!
אחר כך יש ירידה ארוכה, שתחילתה מתונה וסופה חדה לכיוון חניון פיתול ונחל מירון. משם ממשיכים לפי תחנת הסיום המועדפת.
יום רביעי האחרון
אם התחלתם בחניון נחל עמוד עליון כמונו, יש שתי אפשרויות:
1. לרדת בשביל האדום - יורדים ישר לכיוון הבריכות וממשיכים עד להשתלבות עם נחל עמוד. אם ירדתם יום קודם לכן, אתם יכולים לוותר
2. לרדת מהשביל האדום לירוק ואז לכחול - מסלול מאד יפה אבל בלי מים. מומלץ אם ירדתם יום קודם לבריכות.
לאחר מכן ממשיכים בירידה לאורך נחל עמוד. בניגוד למה שחשבנו זו הליכה קשה מאד. גם הרבה חלוקי נחל ואבנים רופפות, וגם הרבה עליות וירידות, כולל עליות שנעזרים ביתדות ובסולמות. הקצב איטי יחסית ומאמץ ולכן מומלץ להתחיל מוקדם ככל האפשר, וללכת בלי לעצור כל עוד מזג האוויר נעים וקריר.
לקראת גשר קדרים השביל הופך רחב ונח.
בעיקרון בשביל ישראל הישן (בשלב הזה שביל ישראל וים לים מאוחדים), טיפס למעלה לחניון נחל עמוד תחתון ואז ירד אחרי הגשר, אבל החדש עובר מתחת לגשר. אני השארתי שם את תם עם התיקים וטיפסתי כדי להביא מים מלמעלה. כמו שציינתי, זה היה נחוץ מפני שהחום הרב ששרר שם גרם לנו לצרוך מים באופן מוגבר.
לאחר הגשר, הירידה מתונה למדי, אבל עדיין המסלול לא קל, כולל הרבה אבנים רופפות ועליות וירידות מקומיות.
ממשיכים עם הנחל עד לעמוד שעל שמו הוא נקרא, ואז עוברים את כביש 8077 מתחתיו, וממשיכים עד לפתחה של נחל עמוד.
שם צריך להחליט איפה רוצים לסיים.
אם זה הסיום הקלאסי, אז ממשיכים עוד קצת דרומה עם שביל ישראל ואז ממשיכים עם השביל השחור מזרחה עד לחוף גינוסר.
אנחנו החלטנו שאנחנו רוצים ללכת לחוף חוקוק, ולכן נכנסנו למטע המנגו והמשכנו לאורך הגדר הצפונית שלו, עד לתחנת הדלק, ומשם לחוף חוקוק.
אין צורך לשלם כסף כדי להיכנס לחוף ואפשר להשתמש במלתחות כדי להחליף לבגד ים. אני ממליץ להמשיך עוד מאה מטר לחוף של כרי דשא (הרבה פחות עמוס אבל בלי מציל)
לאחר הרחצה נכנסנו למתחם של כרי דשא, ישבנו על הדשא הנעים ואכלנו ארטיקים מהמזנון. האווירה שם הרבה יותר שקטה ונעימה מחוקוק ואף אחד לא אמר לנו כלום. אם תתנהגו גם אתם בשקט ובנימוס, יוכלו גם הבאים אחריכם להינות.
אם אתם חוזרים בתחבורה ציבורית, צריך לחזור כקילומטר מערבה לתחנת האוטובוס שעל כביש 90 (יש אחת בצומת שפונים בה לחוף חוקוק)
טיפים
1. להתחיל מוקדם - עדיף אפילו לפני הזריחה. זה יאפשר לכם להינות מהשעות הקרירות, לצפות בחיות בר וגם לרווח יותר את יום הטיול שלכם, עם יותר מנוחות
2. קצב - אני מעדיף קצב מהיר יחסית עם הרבה מנוחות מאשר ההיפך, בעיקר מפני שהתיק הוא כבד וכדאי להשאיר אותו על הגב כמה שפחות זמן
3. מתיחות - אני לא מומחה, אבל כדאי לעשות אחרי כל יום
4. מפות/אפליקציות. אני השתמשתי באפליקציה שנקראת offroad, והיא הייתה מצויינת, צריך להוריד את מפת Israel hiking לשימוש אופליין. המסלול מתואר שם בצורה מדויקת ויימנע הרבה בירבורים
5. חשוב להקפיד על הרבה שעות שינה. לכו לישון מוקדם ותתאוששו היטב לקראת יום המחר
6. עומס חום - חשוב לדעת שאם יש צפי לעומס חום כבד באיזור הכינרת, פקחים של הרשות סוגרים את המעבר מנחל עמוד עליון לתחתון. קחו את זה בחשבון בתכנון.
7. באתר של טיולי יש תיאור לא רע של המסלול ועוד אופציות שלא תיארתי פה, כדאי להיעזר בו
8 ראיתי שיש גם ספר שנראה מאד מעניין על ים לים, שמתאר הרבה היסטוריה ואתרי לוויין לטיול.
אני אישית מאד ממליץ, המסלול, בנוסף על היותו מאתגר ומספק, הוא גם מאד יפה וירוק כל השנה, עם הרבה מים בדרך (יחסית לישראל כן?). אני עשיתי אותו עם בני כטיול בר מצווה והוא ענה על כל הציפיות של שנינו, אך יחד עם זאת הוא מאד קשה לילדים בגיל הזה (גם כתלות במשקל שהם סוחבים) ולא מתאים לכל אחד.
תהנו!
אתם נהדרים. רק תסביר לי איך חיות הבר שבתמונה התקרבו אליכם כל כך.
השבמחקמקסים. הייתי בטוח שאחרי שנתיים טיול בחול, תעשו את זה בשריקה...וגם שזו לא תהיה כזו חוויה מדהימה. נראה שטעיתי. סחטיין עליכם וכל הכבוד
השבמחקאחלה פוסט. ננסה ליישם את הטיפים!
השבמחק