כולכתה - הודו זה כאן!!

בדרך כלל אנחנו לא מזמינים מלון מראש, אבל שתי החברות השוודיות של אורי, שאימצו אותו בדרגי'לינג, וידעו שאנחנו מגיעים לכולכתה אחריהן, סיפרו לנו באמצעות הפייס שקשה למצוא מקום ראוי וזול לשינה, והמליצו על מלון שם. לשמחתנו, פעלנו לפי ההמלצה שלהן וכשהגענו לעיר כבר היה לנו מלון מוזמן ומיד כשהגענו לעיר שמנו פעמינו אליו.

כבר בירידה מהרכבת בכולכתה, הבנו שעד אותו הרגע לא היינו באמת בהודו. העומס בעיר – של האנשים, הריחות, הצבעים, הקולות - לא היה דומה לשום דבר שראינו קודם. יש המון מהכל, והעיר היא שוק אחד גדול... נתנו לעצמנו יום אחד ללכת לאיבוד, וקצת הסתובבנו בעיר, וברחנו למקומות שנראו לנו קצת יותר שפויים כמו הפארק שבו ילדים התאמנו בקריקט...

את הימים הבאים בילינו בטיול בעיר, ביקרנו בשני מקדשים ממש מגניבים, השתמשנו בכל צורות התחבורה שקיימות שם (כמעט בכולן - לא השתמשנו בריקשת אדם, אבל השתמשנו במטרו המצוין, בסירות לחצות את הנהר ועוד ועוד), היינו בויקטוריה ממוריאל – מבנה בריטי מדהים שנותן לך להרגיש לכמה דקות בלונדון – עד שאתה מסתכל על הרצפה המטונפת, ורואה שלטים שמבקשים לא לירוק.... היינו בארמון השיש (מרבל פאלאס) – עוד מבנה בריטי סופר מרשים, שבו ניתן לראות בין יצירות של גדולי הציירים והפסלים, כלובים עם תוכים (חיים, צורחים ומחרבנים....), תם נרעש לגלות על פסל של ונוס קצת קקי של ציפורים... הודו זה כאן (:

חוצמזה, היינו במקדשים, בשוק הפרחים (וואוו!!!), בבית הכנסת הגדול (יש 3 בתי כנסת בעיר ו-14 יהודים...), בשכונת הפסלים שבה האומנים יוצרים דברים מדהימים מזבל, עשינו גם סיור ערב עם דיויד, בחור אוסטרלי שגר בכלכתה והראה לנו את העיר מזוית אחרת, הראה לנו שכונות שונות בעיר ואת השוק שפועל 24/7.

שוק הפרחים במבט מהגשר

בשוק בלילה - החבר'ה בתמונה סוחבים חצי טון על הראשים שלהם..

יומיים מתוך השבוע שהיינו בכולכתה, בילינו בסנדרבן, שמורת טבע, שבה ניתן לטייל בעיקר באמצעות סירה,רואים כל מיני חיות בטבע וברי המזל רואים גם נמרים... אנחנו לא היינו ברי המזל במובן הזה, אבל היינו ברי מזל כיוון שבדיוק כשטיילנו שם, התארח בכפר שבו התארחנו אומן מצפון הודו, שעבד בחימר שנמצא בשמורה (בתחתית הבריכות). כשהילדים זיהו את הפואנציאל, הם הצטרפו אליו מיד, הוא נענה להם בשמחה, וכך יוסדה סדנת החימר הראשונה בכפר... זה היה מדהים לראות באיזו חדווה הילדים ניגשו לעיניין.... גם השיט היה כיף ומיוחד, נהננו מאד מהטיול ומהכמעט נמרים שראינו.

י

את היום האחרון בעיר ניצלנו לטיול נוסף בגנים של ויקטוריה ממוריאל, שם שוב אורי היה סלב ועל הדשא הסכים להצטלם עם חבורה של סטודנטים שמצאו בו עניין רב.... ולביקור בחנות הספרים הגדולה בעיר, שגם בה הילדים נהנו לשוטט ולעיין במבחר האינסופי, מצאנו ספרים של דוד אריה באנגלית, תם רכש עוד 2 ספרים, רון החליט גם הוא להתחיל לקרוא ספרים באנגלית, רכש שניים פשוטים (של הנרי הנורא) ובינתיים, הוא ממש מתעקש לקרוא כל יום כמה עמודים.... וכבר גמר את הספר הראשון שלו באנגלית.